מאת: נועה שקולניק
יום חקר הוא אחד מהימים האהובים שאנחנו עושות בבית כל שנה לפחות פעם אחת!
החלטתי לכתוב עליו, אבל עם טוויסט – בכל יום כזה יש מספר ניסויים והפעם, אני אקח ניסויים שעשינו בכל מיני שנים שהבנות היו בכל מיני גילאים כך שתוכלו לקחת מה שמתאים לפי גיל הילדים שלכן או רמת הסבלנות שלהם.
מוכנות? מתחילים!

ניסוי מס' 1 – ניסוי הכרוב הסגול!!!
את הניסוי הזה ערכנו השנה (גל בת 7.6 ואור בת 5.2) והוא לקוח מתוך הבלוג המהמם של עינת ספקטור "מזמינים- 100% רקמה". זה ניסוי שאני כבר זוממת עליו לפחות שנתיים…
בניסוי בודקים את רמת החומציות בחומרים שונים בעזרת מי כרוב סגול!!! כן כן!!!
והנה הסבר זריז: חותכים גס רבע כרוב סגול ומבשלים בסיר עם מים כ-10 דקות. מסננים ושומרים את המים ומקררים אותם במהלך הלילה. מוזגים את המים הסגולים/כחולים שנוצרו לכלים שקופים או מבחנות ואליהם אחד אחד מוסיפים חומרים שיש בבית (או שקונים במיוחד) ורואים לאיזה צבע התחלפו המים וכך יודעים מה רמת החומציות. יש בפוסט של עינת טבלה מאוד ברורה שאפשר להדפיס.


אני הכנתי לבנות גם טבלה עם שמות החומרים שהוספנו כדי לבצע מעקב.
זה ניסוי מאוד מרגש וכייפי. אנחנו עשינו גם "הימורים" לפני כל הוספה של חומר למים הסגולים. היה לנו ממש כייף ואח"כ הן המשיכו לשחק עם המבחנות והמים הצבעונים (והמהממים יש לומר) כאילו הן חוקרות במעבדה.


ניסוי מס' 2 – צבעים מתגבשים
את הניסוי הזה עשינו כשהן היו ממש קטנות (גל הייתה בת 3.7 ואור בת 2.2 ) ולדעתי הן ייהנו ממנו גם עכשיו.
מה צריך ?
1. לקחת כלי עם חלוקה או כמה כלים קטנים ולשים בהם חומץ עם צבעי מאכל.
2 . פיפטות – כאלה שיש בכל מיני תרופות של ילדים או פשוט לגשת לבית מרקחת ולקנות כמה.
3 . כלי מלא בסודה לשתייה בגובה של לפחות ס"מ וחצי.
מה עושים?
פשוט שואבים צבע, מטפטפים ורואים מה קורה לצבע הנוזלי כשהוא נוגע באבקה. זה מגניב בטירוף ויוצאת ממש יצירת אמנות!
** אם אתן עושות את זה עם ילדים קצת יותר גדולים ורוצות להסביר את ההיגיון שמאחורי הניסוי אז בבקשה: החומץ הוא חומר חומצי וסודה לשתייה היא חומר בסיסי. כאשר מערבבים חומץ וסודה לשתייה נוצרת תגובה כימית הנקראת ”סתירה“ שבה חומצה ובסיס סותרים זה את זה והופכים לנטראליים. אחד מתוצרי התגובה הזו הוא גז הנקרא פחמן דו- חמצני (זה הגז שאנו פולטים בנשיפה). לכן אנחנו רואים תסיסה היכן שהחומץ פוגש את הסודה לשתייה.



ניסוי מס' 3 – איך יורד גשם?
עשינו את הניסוי הזה גם השנה הזו (כשגל בת 7.6 ואור בת 5.2) וגם לפני שנתיים.
מה צריך?
כלי שקוף גבוה עם מים (למלא 3/4 גובה), קצף גילוח (למלא איתו את ה-1/4 הנותר), צבעי מאכל (עדיף את הזולים מהסופר הנוזליים – אם משתמשים בשווים מהגל או האבקה אז לדללל קצת במים…) ופיפטות או מזרקים קטנים.
צריך קצת סבלנות בהתחלה עד שהפלא מתחיל להתרחש.

** אפשר, ורצוי, להסביר להם את החלק המדעי של העניין: שלא ישר ירד גשם של צבעים. להסביר שהענן (או הקצף במקרה שלנו) צובר לאט לאט לחות עד שהוא הופך להיות כבד וכבד וכשהוא כבר לא מחזיק מעמד – אז הוא "נשבר" ומתחיל לרדת גשם ! לפעמים רק קצת (טיפות) ולפעמים ממש הרבה (מבול).
** ויש גם את הדברים שמעבר: תנו להם לבד !!! למזוג מים לבד! לשים קצף גילוח לבד (וואו זה קשה…). לטפטף עם הפיפטה צבעי מאכל לבד (תעשו הדגמה בצד איך זה עובד ושחררו). תכינו לכם קפה ואם אתם ג'אנקי של צילום תכינו את הפלאפון ותנסו את כל סוגי הצילום שלא ידעתם שיש לכם על המכשיר ?
ואם אתם ממש רוצים… תכינו לעצמכם כלי משלכם כמו שאני עשיתי.
הבנות היו מרותקות ולא הסכימו להפסיק!

ניסוי מס' 4 – תגובה כימית צבעונית
גם את הניסוי הזה עשינו כשהן היו ממש קטנות, ולדעתי הן ייהנו ממנו גם עכשיו.
מה צריך?
לוקחים כל מיני כלים ולמלא אותם ב 1/2 עד 3/4 גובה בחומץ.
מוסיפים לכל כלי צבע מאכל אחר ומערבבים.
מוסיפים לכל כלי לחיצה טובה של סבון כלים ומערבבים.
מזיזים הצידה כל מה שבעל ערך ולא רוצים שיתלכלך ומוסיפים לכל כלי בתורו כף אחת בהריון של סודה לשתייה ו…נהנים ממה שקורה!
וכן, אחרי שכל הכלים תפחו והקציפו אפשר לתת לילדים לשחק בקצף.


**שתי האזהרות מהניסיון שלנו (בשני המקרים אור היא השפן נסיונות…) : לא להשפריץ לעיניים כי יש בזה חומץ וסבון וזה שורף איימים ו – לא לרוץ כי זה מחליק מהסבון..
**ואם אתן עושות את זה עם ילדים קצת יותר גדולים ורוצות להסביר את ההיגיון שמאחורי הניסוי אז בבקשה: החומץ הוא חומר חומצי (כפי ששמו מעיד עליו ?)הסודה לשתייה היא חומר בסיסי וביחד הם יוצרים מה שנקרא "תגובת חומצה-בסיס". תגובות חומצה-בסיס הן תגובות כימיות שבהן פרוטון עובר מהחומצה לבסיס, והן מתאפיינות במהירות גבוהה מאוד. כשאנחנו מוסיפים לתמיסה סבון, הגז שנפלט מצליח להקציף אותו (באופן דומה אפשר לנשוף בקשית לתוך מי סבון ולראות שיוצא הרבה קצף) וליצור בו הרבה בועות סבון קטנות וככה הפלא קורה.
מקווה שהניסויים האלו יתנו השראה להתנסות גם אצלכן בבית.
איזה ניסויים נפלאים! תודה נועה!
ולסיום, תוספת קצרה שלנו. ה + של PLAYTIME כדי שתוכלי להעלות את הערך ההתפתחותי של כל הטוב הזה אצלך בבית:
התחילי בלספר לילדים שתערכו ״ניסוי״. הסבירי את הקשר בין המילה "ניסוי" למילה ״לנסות״ והדגישי שבניסוי אנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה ואנחנו כחוקרים – מנסים, בודקים ומגלים.
כדי להעשיר את אוצר המילים, נסי להשתמש בפעלים ספציפיים ( כמו צף, מערבבת, מנער..),
ותארים מדויקים (כמו דביק, לח, סגלגל וכבד). כדי להעשיר את ידע העולם של הילדים – הסבירי לכם, בהתאם לגילם, מה מתרחש בניסוי. נועה נתנה פה דוגמאות להסברים מעולים.
להעשרת השפה, שוחחו יחד על רצף הפעילות שבניסוי – מה עשינו קודם ומה אחר כך. עם ילדים בוגרים, אפשר קודם כל לתכנן מה נעשה ורק אז לבצע בפועל. הזיכרון, השחזור בעל פה וההבנה של הרצף מפעילים את גלגלי המוח.
וכמובן, אם את רוצה לזמן תרגול של מוטוריקה עדינה במיטבה – תני לילדים למזוג, לערבב ולעשות הכל בעצמם.
ניסויים הם דרך נפלאה ללמוד ולהתפתח ואנחנו מקוות שהכתבה הזו עשתה לך חשק לרוץ ולנסות 🙂
מה הניסוי האהוב עליכם? מוזמנת לכתוב פה בתגובות.
אנחנו רוצות לומר שוב תודה לנועה היצירתית ומעוררת ההשראה על שהיית האושפיזין שלנו באתר לכבוד סוכות. תודה על רעיונות לשלושה ימי פעילות מהנים, מלמדים ומלאי עניין. איזה כיף שהתארחת אצלנו.
ולמי שפספסה את הכתבות הקודמות על יום הקולנוע ו- יום מתוק , יש לך חומר קריאה להשלים 🙂
את נועה שקולניק המקסימה הכרנו בפייס. היא PLAYTIME MOM ותיקה שלוקחת חלק פעיל בקבוצת הסודית שלנו וכך לשמחתנו הרבה הכרנו אותה. היא בת 37.5, נשואה לפבל ואמא לגל ולאור. מדובר באישה סופר מוכשרת שמתחזקת בלוג מהמם משלה שנקרא ה"הדברים הקטנים" ששווה לך ממש להכיר.






